גרופי נ' תל אביב האצ"ל 28 - אתה בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לעכב את ביצועו של פסק פינוי שניתן נגד המבקש מדירת מגורים. המבקש טוען כי מדובר בדירת מגוריו היחידה, כי ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה למרות שלא בוצעה לו מסירה כדין וכי קיימת לו הגנה טובה משום שהוא דייר מוגן בדירה מכח זכותה של אימו המנוחה כדיירת מוגנת בנכס לפי ס' 33 לחוק הגנת הדייר.

המשיבה מתנגדת לבקשה בנימוק שבוצעה למבקש מסירה כדין של כתב התביעה באמצעות אחיו המתגורר עימו בבנין. עוד טוענת המשיבה כי המבקש לא הוכיח את זכותו בדירה כדייר מוגן, ואף מסר על כך גרסאות סותרות בבית המשפט קמא. לטענתה, המבקש גורם לה נזקים עצומים בכך שהוא מונע את כניסתה לבנין מהקומה השניה ועד הקומה הרביעית.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להעתר לבקשה בכפוף להפקדת ערבון.

הכלל הוא שלבעל דין אשר זכה בתביעתו, מוקנית הזכות ליהנות מתוצאות פסק הדין, בסמוך למועד בו ניתן, מבלי שייאלץ להמתין להכרעה בערעור שהגיש הצד שכנגד על פסק הדין. יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לחרוג מהכלל האמור, ולעכב ביצועו של פסק דין בעקבות הגשת ערעור עליו, אם הוכיח מבקש הסעד, שני תנאים אלו: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (עע"מ 5860/13 ע.ר. אציל בע"מ נ' מרדכי (2013) (פורסם בנבו).

יחד עם זאת, "ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים, אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע" (ע"א 6479/13 בני אור אחזקות בע"מ ואח' נ' שבת ואח' (2013) (פורסם בנבו).

בעניננו, מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המערער משום שלא נסתרה טענתו לפיה עסקינן בדירת מגוריו היחידה. ברור איפוא כי אם יפונה מדירתו, והמשיבה תפעל למכור אותה או להשכירה, לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל.

באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, דומה כי אלה נמוכים למדיי. אכן, כפי שטוען המבקש, במסגרת ההסכם לפיו רכשה המשיבה את הזכויות בבנין, נאמר מפורשות כי חלק מהדירות מושכרות לדיירים מוגנים וכי אימו של המבקש מתגוררת בקומה השניה והשלישית כדיירת מכח ס' 33 לחוק הגנת הדייר. ברם, ספק רב אם זכות המגורים מכח ס' 33 לחוק עומדת גם לבנו של מי שהפך לדייר כזה בעודו בחייו, כמו בעניננו, עת אימו המנוחה של המבקש הפכה לדיירת לפי ס' 33 בעודה בחייה, ודומה כי התשובה לכך שלילית, לפחות על פי לשונו של ס' 33 לחוק. מאידך, לשאלה משפטית זו לא נמצאה התייחסות כלשהי בהחלטתו של בית המשפט קמא כמו גם בטיעוני המשיבה, ומטעם זה, אין מקום לקבוע מסמרות בענין זה בטרם יישמע הערעור.

פסק הדין אליו הפנתה המשיבה בתשובתה (ע"א 286/83), איננו ממין הענין, שכן הוא עוסק בעיכוב הליכים מחמת תנית בוררות, וכלל לא דן במקרה של עיכוב ביצוע פסק דין.

יחד עם זאת יש להבהיר כי עיכוב הביצוע מתייחס אך ורק לדירת אימו של המבקש בקומה השניה והשלישית של הבנין, שכן דומה כי רק לגביה יכולה להיות למבקש, אם בכלל, טענה בדבר דיירות מוגנת, הואיל והמבקש לא הצביע על ראיה אחרת כלשהי המקנה לו זכויות דיירות מוגנת ביחידות אחרות של הבנין. גם אם לגבי יחידות אלה ישנה דיירות מוגנת, לא טרח המבקש להראות מדוע יש לראות דווקא בו את הדייר המוגן של אותן יחידות, ומכח מה.

אשר על כן, ביצועו של פסק הדין יעוכב בנוגע לדירת אימו של המבקש בקומה השניה והשלישית של הבנין, בכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת תוך 60 יום. ככל שהערבון לא יופקד, יבוטל עיכוב הביצוע.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ד, 09 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: